|
לרכבי יש קרחת, מאירה במחשכים,
ולסטרץ מגפיים, מגפיים בלי שרוכים.
הבנים של הריאלית בשטויות מלא ראשם,
הבנים של הריאלית אלוהים אין בלבם.
זה היה אז ליל של קיץ, ליל של חושך לא עבות,
הקרחת של רכבי שוב צוירה על הקירות.
והשלד, כן השלד, איך עשה זאת לא נדע,
על כיסאו של הקירח התיישב לו ברווחה.
מי עשה זאת? מי ראה זאת? האמנם בם האשם?
הבנים של הריאלית אלוהים אין בלבם.
לרכבי יש קרחת מאירה במחשכים,
ולסטרץ מגפיים, מגפיים בלי שרוכים.
|
|
